אנחנו במלחמה.
בתחילה מלחמת הקורונה נראתה כמו מלחמת המפרץ הראשונה. היה איום רחוק ומוזר במזרח, אבל בפועל אנשים לא נהרגו ומספר הנפגעים היה נמוך. ישבנו מול מסכי הטלוויזיה והתבוננו בסרט סוריאליסטי מצמרר, אבל אורחות חיינו לא באמת השתנו. שְתו מים, אמר נחמן שי. הישמעו להוראות, אמר פרופ' גבי ברבש. מתי מעט נפלו חלל ורבים אגרו מזון, אבל מיליוני ישראלים המשיכו לחיות בסבבה.
אחר כך עלה החשש שמלחמת הקורונה דומה למלחמת לבנון השנייה. מישהו לא קרא את המפה וזלזל באויב. המערכת הממלכתית שאמורה להגן על כולנו החלידה. על כן הימ"חים ריקים. אין די ציוד, אין די זיווד, אין אמל"ח חיוני. הצוותים הנשלחים אל קו האש אינם מוגנים כהלכה. ובעוד בחופי תל אביב משחקים במטקות, בחזית מתרחשים אירועים מדאיגים. משהו השתבש. משהו מקולקל. ישראל לא מצליחה לנצח.
אבל כעת קיימת סכנה אמיתית שאנחנו עומדים בפני מלחמת יום הכיפורים. קו ברלב של מדיניות ההכלה נפל. העלייה החדה במספר החולים מוכיחה שהאויב חצה את התעלה. מתקפת הנגד הראשונה לא עלתה יפה. תוך כדי כך, הגנרלים של הבריאות מתקוטטים עם הגנרלים של האוצר. ופתאום ברור שאם לא נפעל נכון בימים הקריטיים האלה, מספר הנפגעים עלול להגיע לרבבות. ויותר. מספר הקורבנות עלול להגיע למאות. ויותר. אנחנו עומדים בפני מבחן לאומי עליון שלא ידענו כמוהו מזה חצי מאה.
לפי ההערכות המונחות היום על שולחנו של ראש הממשלה, האיום הוא איום הטור הגיאומטרי. בכל מעגל הדבקה, חולה קורונה עלול להדביק שניים. כך בתוך זמן קצר 400 עלולים להפוך ל־1,200, 1,200 עלולים להפוך ל־ 3,600, 3,600 עלולים להפוך לכמעט 11,000. וכאשר זה קצב ההתפשטות של הנגיף, בתוך כעשרה מעגלים של הדבקה מספר החולים עלול לעלות על מיליון. מספר הנזקקים לטיפול נמרץ עלול להגיע לעשרות אלפים. ובמדינה שבה יש רק כמה אלפי מכונות הנשמה, פירוש הדבר הוא איום ממשי על מערכת הבריאות, העלולה להיקלע למשבר עמוק שיאתגר את מדינת ישראל ואת אזרחיה באופן חסר תקדים.
כך שהמשימה הלאומית הראשונה במארס 2020 היא להוריד את שיעור ההדבקה משניים לאחד. זו הסיבה לכך שסוגרים אותנו בבתים ומדוממים את המשק. זו הסיבה לכך שמאכנים את הניידים שלנו ומהלכים עלינו אימים. זה לא כדי להחריב את הדמוקרטיה. זה כדי שנהיה סינגפור ולא איטליה. כדי שנהיה הונג־קונג ולא ספרד. כדי שאחרי עשרה מעגלי הדבקה מספר החולים יהיה נמוך מ־100 אלף. וכדי שמספר הנזקקים לטיפול נמרץ לא יעלה על 5,000־7,000. כדי שכאשר ההתפרצות תגיע, היא תהיה גל נורא שאפשר לעמוד בו ולא נחשול של צונאמי השוטף את הכול.
המשימה הלאומית השנייה של מארס 2020 היא לחזק ולהגביה את הסכרים ואת סוללות העפר האמורים להגן עלינו מפני השיטפון הבלתי נמנע. להרכיב ממשלת אחדות – עכשיו. להקים קבינט מלחמה – מיד. לכונן מועצת מומחים עליונה – היום. לגבש את צוות החשיבה הכלכלי היצירתי והטוב בעולם. ולדבר אל העם באמת, באמפתיה, בגובה העיניים. לשתף את העם, לאחד את העם, להפיק מכולנו את הכוחות הגנוזים בנו. כדי שנהיה ערוכים לבאות. כדי שננצח במלחמה של החיים נגד המוות.
המשימה הלאומית השלישית במארס 2020 היא לחזק מאוד את המערכת החיסונית של מערכת הבריאות. מה שצ'רצ'יל אמר על טייסי חיל האוויר המלכותי חל כעת על הרופאים, האחיות והעובדים בבתי החולים ובמרפאות הקהילתיות: מעולם לא חבו רבים כל כך הרבה כל כך למעטים כל כך. חדרי המיון, המחלקות הפנימיות ואגפי הקורונה הם טייסות חיל האוויר המגנות על הקיום שלנו. העובדים בהם מסכנים את חייהם כדי להציל את החיים של כולנו. והם אלה שיקבעו את גורלנו. כך שהחובה המוטלת עלינו היא להתגייס כעת כדי לחבק את המלאכים בלבן. ולגונן על המלאכים בלבן. ולפנק אותם. ולהוקיר אותם. לשאת אותם על כפיים. להעניק להם גם את הכלים הפיזיים וגם את החוסן הנפשי שיאפשרו להם לבלום את האויב. ולהדוף את האויב. ולמגר את האויב. להרחיק את המגפה מהבית.
בכל מלחמות ישראל לא הייתה מלחמה כמלחמת הקורונה. אבל עברנו את פרעה. והבסנו את פארוק ועבדאללה. ועמדנו מול סאדאת ואסד וסאדאם חוסיין. וניצחנו את ערפאת. כך שאם נשלב ידיים, נתאחד, נתגייס ונתמקד – נוכל גם לנגיף. יהיה קשה. יהיה איום ונורא. אבל בסוף בסוף ננצח.