בה בשעה שהמלחמה בעזה מתחדשת, הדמוקרטיה הישראלית גוססת. לנגד עינינו היא מפרפרת פרפורים אחרונים. אבל מה שגורם למוות בייסורים של שלטון העם אינו חטיבות של טנקים המקיפות את בית הנבחרים. מה שגורם לגוויעה של שלטון החוק איננו השתלטות של המון פשיסטי על בית המשפט העליון. הדמוקרטיה הליברלית הישראלית נופחת את נשמתה כיוון שבארץ מתרחש תהליך מהיר של התפוררות נורמטיבית. אין דין ואין דיין. אין כללים מחייבים. הכל אישי והכל שבטי והכל כוחני. המטרה מקדשת את האמצעים. התרבות הפוליטית הדמוקרטית מפנה את מקומה לתרבות פוליטית טוטליטרית.
את הסבב הנוכחי של מלחמת האזרחים המושגית פתח ראש הממשלה כיממה לפני שחידש את הלחימה. לא היה די לנתניהו בכך שהמהפכה החוקתית שאותה יזם בינואר 2023 המיטה עלינו את אסון אוקטובר 2023. לא היה די לנתניהו בכך שאחרי הפוגה של שנה הוא חזר לקדם את המהפכה החוקתית הרת האסון בעיצומה של מלחמה. לא היה די לנתניהו בכך שכדי לקיים את שלטונו הוא הכשיר השתמטות של כשישית מכוח האדם שהצבא זקוק לו כדי לנצח במערכה. כעת אצה לו הדרך גם לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ולפטר את ראש השב"כ.
אף על פי שביבי נגוע בניגוד עניינים מובהק, הוא מקדם מהלך כוחני כפול אשר נועד לאפשר לו להשתלט על כל מוקדי הכוח במדינה. ברוח טראמפ וברוח אורבן ואולי אף ברוח פוטין, ראש הרשות המבצעת מבקש להיות למנהיג עליון ולשליט חזק. הוא אינו מעוניין עוד באיזונים שיאזנו אותו ובבלמים שיבלמו אותו.
את הסבב הנוכחי של מלחמת האזרחים המושגית המשיך ראש השב"כ. לא היה לרונן בר די בכך שבמשך שנות כהונתו כראש ארגון המודיעין הרלוונטי, ישראל לקתה בעיוורון בכל הנוגע לעזה. לא היה לרונן בר די בכך שבלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר הוא נהג באיוולת וברשלנות פושעת. לא היה לרונן בר די בכך שהוא נושא באחריות ישירה לכל מעשה חטיפה ולכל מעשה אונס ולכל מעשה רצח שבוצע בנגב המערבי ביום הטבח. אבי אבות המחדל פיתח תפיסה כמעט משיחית בדבר הציווי הקדוש המחייב אותו להישאר ראש שב"כ.
יועצים אסטרטגיים נרתמו, עיתונאים בכירים תודרכו, דעת הקהל הונדסה. כל האמצעים גויסו כדי שאדם שמעל באמון של עמו ומדינתו יוצג כמגן העם ומציל המדינה. בהתאם לכך פורסם גם תחקיר-לא-תחקיר אשר במקום לעשות חשבון נפש של אמת, מטיל אשמה על הדרג המדיני. ואז, כאשר ביבי עשה את המעשה-שלא-ייעשה שלו, רונן ענה במעשה-שלא-ייעשה שלו. בעזות מצח שלא תתואר, ראש השירות החשאי הבהיר שהוא לא יציית לראש הממשלה הנבחר. מרי גלוי של שירות הביטחון הכללי נגד הדמוקרטיה הישראלית.
לכאורה נתניהו ובר מאוד שונים. האחד מדינאי ממולח בחליפה מהודרת והשני לוחם ערכי ונועז בטי שירט. אבל באמת של החיים הם דומים. שני גיבורי הטרגדיה מתכחשים באופן מהותי לאחריות שבה הם נושאים לאסון הנורא ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. שניהם דבקים בכיסאם. שניהם מבהירים שהכללים לא חלים עליהם והחוק קטן עליהם. גם נתניהו וגם בר מאמינים באותה אמונה משיחית: המדינה זה אני.
המשבר הוא משבר אלטלני. אל מול חופיה של הריבונות הישראלית משייטת ספינת המרי של רונן בר אשר נתמכת בידי יפי הבלורית והתואר. נתניהו יורה בתותח לא קדוש לקול צהלות ההמונים החשים נרדפים ומדוכאים. אבל מה שאינו בנמצא הוא מנחם בגין. אין מנהיג אשר ירכין ראש בפני החוק והנורמה. אין בכיר אשר יקבל על עצמו את הכרעת הרוב ורצון העם. אחרי 77 שנות חיים, הדמוקרטיה הישראלית מתאבדת.