על ישראל להציב את ההסכם הקשה שיבטיח את שיבתם הביתה של כל החטופים בתוך הקשר רחב. ראשית לנסות הכרעה מדינית, אך להיות נכונים להכרעה צבאית במקרה שזו נופלת
הפתעה: שלב א' של ההסכם להשבת החטופים עבר בהצלחה. נכון, חמאס לא שלט ברוע הטבוע בו והפיק מופעי ראווה שהוכיחו שוב מי הם אויבינו. חמאס הפעיל טרור פסיכולוגי, ביצע מניפולציות סאדיסטיות, דחה, רימה והתעלל. אבל בסוף העסקה הנוראה והחיונית התממשה. בניגוד להערכות של הפסימיסטים, היא לא נתקעה אחרי הפעימה הראשונה, לא הוקפאה אחרי הפעימה השלישית והיא שרדה את כל המשברים. מתווה השחרור המורכב שגיבש ממשל ביידן והוציא לפועל ממשל טראמפ הוכיח את עצמו. התברר שאפשר לעשות עסקים אפילו עם השטן. במחיר גבוה מאוד ובייסורים בלתי אנושיים, ישראל הצליחה להשיב מהתופת 25 בני אדם חיים ושמונה חללים.
כעת אנחנו ניצבים בפני הדילמה הטרגית של שלב ב'. מצד אחד עומדות הדרישות הבלתי נסבלות של חמאס לפינוי מוחלט של רצועת עזה, לסיום המלחמה ולהכרה בשלטון בפועל של ארגון טרור ברברי בחבל ארץ שלם. פירוש הדבר הוא הודאה רשמית בכך שישראל כשלה, שהמלחמה לא השיגה את מטרותיה, ושמתחילה הספירה לאחור לקראת 7 באוקטובר הבא.
מנגד עומד הציווי המוסרי והלאומי העליון להשיב לבתיהם 24 ישראלים חיים החווים גהינום ו־35 חללים שחוו גיהינום. אחרי שראינו כי השיבה מהשאול של חמאס אפשרית, ואחרי שהבנו בדיוק מה משמעותו של השאול של חמאס – אין שום אפשרות לעמוד מנגד. חייבים לעשות הכול כדי לחבוש את פצע ההפקרה ולתת חיים חדשים לאחים שחייהם היו לסיוט.
הדרך היחידה ליישב את הדילמה הבלתי אפשרית על שלב ב' היא שלב ג'. על ישראל להציב את ההסכם הקשה שיבטיח את שיבתם הביתה של כל החטופים בתוך הקשר רחב. עלינו לקבל החלטה ברורה בדבר מה שיתרחש אחרי השלב השני של הנסיגה, ולוודא שאחרי הנסיגה בשלב ב' תבוא מתקפה אסטרטגית בשלב ג'. הכניעה המסוימת לחמאס תהיה זמנית – אך ההכרעה של חמאס תהיה סופית.
ההכרעה החיונית ששלב ג' חייב להוביל אליה עשויה ללבוש שתי תצורות שונות: הכרעה מדינית או הכרעה צבאית.
את ההכרעה המדינית ישראל יכולה להשיג באמצעות ניצול ההזדמנות החד־פעמית הגלומה בנשיא האמריקני דונלד טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. ניהול נכון של העוצמה האמריקנית המחודשת יכול להביא את העולם הערבי המתון לשנות את פני המזרח התיכון. אם בחודשים הקרובים תהיה נורמליזציה עם ריאד, ואם תכונן כאן ברית אמריקנית־ישראלית־ערבית אמיתית, השמיים הם הגבול. גם איראן, חיזבאללה וחמאס יידחקו אל הפינה. פיוס יהודי־מוסלמי יהפוך את הג'יהאד המוסלמי לכוח שולי. בתוך ההקשר ההיסטורי החדש הזה, חמאס בסופו של דבר יובס. לא תהיה תוחלת ותקווה למבקשי נפשנו.
אבל אם האמריקנים יטעו, הסעודים ייבהלו והערבים המתונים ייסוגו – לא יהיה מנוס מהכרעה צבאית. ישראל תהיה חייבת לגייס את כל משאביה, וצה"ל יהיה חייב לממש את כל כוחותיו כדי שהסבב השני של מלחמת חרבות ברזל יהיה שונה לחלוטין מההראשון. אחרי תקופה נדרשת של התעצמות, התחמשות והיערכות, נהיה חייבים לחזור לרצועת עזה כדי למחוץ את חמאס באגרוף של פלדה. הפעם נסיים את המלאכה ונעקור את הרוע מהשורש. אחרי השבת החטופים הביתה תהיה בנו הנחישות לנקום את נקמתם, לעשות צדק ולעצב מציאות חדשה.
לכל אחד משני המסלולים האפשריים של שלב ג' יהיו מחירים. אם נבחר בהכרעה מדינית – לא יהיה מנוס מוויתורים בנושא הפלסטיני ומול הרשות הפלסטינית. הימין לא יאהב זאת, אבל יהיה עליו לגלות בגרות ולראות את התמונה הכוללת. ללא גמישות מדינית לא תהיה הכרעה מדינית. אם נבחר בהכרעה הצבאית, לא יהיה מנוס מלקיחת סיכונים צבאיים שעלולים לעלות בחיי אדם. השמאל לא יאהב זאת, אבל יהיה עליו לגלות בגרות ולראות את התמונה הכוללת. המשמעות של שלב ב' בעסקת החטופים עלולה להיות מלחמה עקובה מדם בעזה.
מעולם לא היה קל להיות יהודי או ישראלי, אבל כעת אנחנו בצומת דרכים אכזרי במיוחד. עלינו לראות את המציאות כמות שהיא – וחובה עלינו לקבל החלטות מאוד קשות.