בוא נניח שאתה צודק, ביבי.
נניח שאתה האדם המוכשר ביותר בישראל. דישראלי, צ'רצ'יל, תאצ'ר. אין אף אדם אחר בארץ שיש לו את הכישרון המדיני ואת ההבנה הכלכלית שלך. אין ישראלי אחר שיש לו את המשקל הסגולי, הכריזמה והניסיון הנדרשים כדי להיות ראש ממשלת ישראל.
ונניח שתרמת תרומה כבירה למדינה. אך ורק תודות לך האיום הקיומי האיראני נהדף, הכלכלה צמחה וישראל היתה למעצמה.
ונניח שלמרות כל מה שעשית עבורנו אנחנו כפויי-טובה כלפיך. המשטר הישן והאליטות הישנות רודפים אותך ללא הרף. הם מפעילים נגדך את התקשורת הסמולנית ואת מערכת המשפט הסמולנית. הם מנהלים נגדך מלחמת-שלושים-שנים אשר כל תכליתה להשמיד אותך.
ונניח ששלושת כתבי האישום נגדך הם פועל יוצא מובהק של הרדיפה. הרי לא היה כלום. קצת סיגרים, קצת שמפניות – רבים מקודמיך קיבלו הרבה יותר. קצת סיקור אוהד – מרבית יריביך מקבלים הרבה יותר. כך שמדובר על אכיפה בררנית. ועל מסע ציד אישי. קנוניה אפלה שאתה הוא הקורבן התמים שלה: ישו צלוב.
ועכשיו, בוא נאחד את ארבעת ההנחות האלה ונארוג אותן לסיפור אחד. ונגיע למסקנה שהאינטרס האישי שלך הוא גם האינטרס הלאומי. טובתך הפרטית היא טובת האומה. הצורך שלך לשרוד חופף לחלוטין לצורך של ישראל לשרוד. ועל כן המטרה העליונה של השארתך בבלפור היא מטרה המקדשת את כל האמצעים. ומצדיקה את כל התרגילים. ומטהרת את כל השטיקים. ומחייבת אותך ללכת לבחירות רביעיות. ולנצח בבחירות הרביעיות. ולהקים כאן ממשלת ימין-ימין עוצמתית שתאיים על בית המשפט המחוזי בירושלים. ותחלץ אותך כהודיני מהרשת המכושפת שבה נלכדת.
בינינו בינינו, ביבי: זה הסיפור. לא תקציב חד שנתי ולא תקציב דו שנתי. מה שבאמת מניע אותך בימים אלה הוא מאבק האיתנים בין תחושת-הגדולה שלך לבין תחושת-הצליבה שלך. הפחד הנוראי, המובן, שעוד רגע אחד המהפכנים צמאי הדם ישלפו אותך מטירת השלטון וישליכו אותך אל בית האסורים. או יערפו את ראשך הפוליטי בסכין של גליוטינה.
עכשיו, אחרי שהנחנו שאתה צודק ואחרי שהפנמנו את הסיפור שלך, הנה עצה ידידותית: אל תלך לשם. הניסיון לשבור עכשיו את ממשלת האחדות הוא תרגיל אחד יותר מדי. הניסיון לקחת עכשיו את עם ישראל לבחירות הוא מעשה טירוף שישבור את גב הגמל. שהרי למרות כל מה שאתה מספר לעצמך על הקורבנות שלך ,האמת היא שהישראלים נתנו לך הנחות סלב. הישראלים השלימו עם העובדה שאתה בוגד באופן שיטתי בכל שותפיך ורומס את כל נאמניך. הישראלים השלימו עם העובדה שאתה מתפקד כראש הממשלה של הבייס ולא כראש הממשלה של האומה. הישראלים השלימו עם העובדה שאתה שליט הנאשם בפלילים. והישראלים עשו את כל זאת מפני שבסתר ליבם גם האויבים הכי מרים שלך העריכו את העובדה שבדרכך שלך אתה מעצים את המדינה.
אבל אם באמת תעז לשבור את הכלים של הממלכתיות כעת – ילך עליך. אם תרסק את המדינה כדי לנסות לחלץ את עצמך – זה יהיה הסוף. ההיסטוריה תהייה חד משמעית: לא דישראלי ולא צ'רצ'יל ולא תאצ'ר. אלא המנהיג הישראלי שעשה את המעשה החמור ביותר שנעשה כאן אי פעם בשעה של משבר לאומי. אבל לא רק ההיסטוריה תאמר זאת. חצי מהליכודניקים יידעו שחצית את הקו. שליש מהביביסטים יחושו שהגזמת. עד נובמבר אתה תאבד את המגן האנושי החיוני אשר מגן עליך. דווקא המעשה שתעשה כדי להציל את עצמך – ימוטט אותך. לא תהיה לך מחילה ולא תהיה לך תקומה.