פרשת הדלפת המסמכים: זכויות אדם ואזרח הופרו

אז מה היה לנו? חשד למעשה סחיטה של לשכת ראש הממשלה נגד שר הביטחון. חשד למעשה סחיטה של לשכת ראש הממשלה נגד קצין בכיר. חשד למעשה חמור של זיוף פרוטוקולים בלשכת ראש הממשלה. חשד שלשכת ראש הממשלה הפעילה מחתרת של חיילים וקצינים בתוך צה"ל. חשד שלשכת ראש הממשלה פעלה באופן פלילי נגד משפחות החטופים. חשד שלשכת ראש הממשלה חיבלה ביכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה. חשד שלשכת ראש הממשלה פגעה באופן חמור בביטחון המדינה. וכבונוס: חשד שראש המועצה לביטחון לאומי המקורב לראש הממשלה הוא עבריין מסוכן שקיבל שוחד.

למי שקרא עיתונים וצפה בטלוויזיה בישראל בשבועות האחרונים לא היה ספק: ווטרגייט. הפרשה. עסק ביש. חוקרי שב"כ אמיצי לב ופרקליטים בעלי יושרה הצליחו לחשוף חמש או שש פרשות שחיתות שונות, המוכיחות שלשכת ראש הממשלה היא ארגון פשע. לשכת ראש הממשלה היא ארגון עוין. לשכת ראש הממשלה מערערת את ביטחון המדינה ופוגעת במאמץ המלחמתי ושקועה בפעילות עבריינית חתרנית.

החומרה חסרת התקדים של הפרשה הביטחונית החמורה מספר אחת והפרשה הביטחונית החמורה מספר שתיים והפרשה הביטחונית החמורה מספר שלוש גרמו לכך שהפרקליטות והשב"כ הפעילו אמצעי חקירה קיצוניים. חשודים נלקחו ממיטותיהם כשהם מוקפים בלוחמים עזי נפש. חשודים נעצרו לתקופות ארוכות באופן חריג, אף על פי ששיתפו פעולה עם חוקריהם. מחשודים נשללה הזכות הבסיסית להיפגש עם עורכי דין. חשודים הובלו כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם ועיניהם חסומות. בעוד שראש הסגל של ראש הממשלה ויועץ קרוב של ראש הממשלה נחקרו באזהרה, נעשה ניסיון לחדור אל תוך הנייד של אחד מהם. שהרי כך נהוג כשנשקפת סכנה קרובה ומיידית לביטחון המדינה.

אבל אחרי שבועות ארוכים של מחול שדים, התמונה מתחילה להתבהר: אכן היה מקרה חמור מאוד של גניבת מסמך סודי אשר בוצע על ידי קצין במילואים, שחשב שחובתו הלאומית היא להעביר מידע חיוני לראש הממשלה. ואכן היה עובד מופקר וחסר עכבות שעבד זמן מה בסביבתו של ראש הממשלה. אבל לא הייתה מחתרת בצה"ל שהופעלה במכוון על ידי ראש הממשלה. לא הייתה סחיטה של שר הביטחון ולא הייתה סחיטה של קצין בכיר. לא היה זיוף ממשי של פרוטוקולים. גם לא היה מבצע תודעה שנועד לפגוע במטרות המלחמה. טענת השוחד נגד ראש המועצה לביטחון לאומי היא טענה ישנה ומפוקפקת העוסקת בסכום של עשרת אלפים שקל.

כך שמה שמתברר כעת הוא שמה שחווינו כאן בנובמבר 2024 היה פרשה ביטחונית בסדר גודל בינוני אבל פרשה דמוקרטית חמורה. גורמים עלומים בדרג הצבאי ובדרג החשאי פעלו בחסות הדרג המשפטי באופן בלתי סביר בעליל. התיעוב שלהם כלפי הדרג המדיני הנבחר גרם להם לעשות מעשים שלא ייעשו. כללי יסוד של הדמוקרטיה הליברלית נשברו. זכויות אדם וזכויות אזרח נשללו. תהליכים שובשו. אלה שדיברו על מבצעי תודעה של לשכת ראש הממשלה, זיהמו את התודעה הלאומית והוליכו שולל את דעת הקהל וייצרו מצג שווא.

למען הסדר הטוב: כותב שורות אלה הוא מתנגד חריף של בנימין נתניהו. ביבי נושא באחריות כבדה לכך שהוא הקים ממשלה קנאית, חולל מהפכה משטרית, והביא עלינו את האסון של 7 באוקטובר. כותב שורות אלה גם חושב שלשכת ראש הממשלה היא לשכה כושלת וכי מרבית הסובבים את ראש הממשלה אינם ראויים. אבל את המנהיגות הלאומית מחליפים בקלפיות, לא בחדרי החקירות. את המאבק הפוליטי מנהלים באופן דמוקרטי, לא באופן פלילי.

המסקנה המוסדית של הפרשה הדמוקרטית החמורה היא אחת: יש למנות במשרד המשפטים נציב מיוחד שיהיה מופקד על כך שהאכיפה במדינת ישראל תהיה שוויונית. האכיפה הבררנית הייתה למכת מדינה. האכיפה הבררנית פוגעת באופן אנוש בצדק הטבעי, בהגינות, ובאמון של הציבור בשלטון החוק. לא ייתכן – פשוט לא ייתכן – שמתוך מאות הדלפות חמורות במהלך מלחמה תיחקר רק הדלפה מסוימת אחת. לא ייתכן – פשוט לא ייתכן – שבעוד שמדליפים בכירים משמינים מנחת, מדליף זוטר יוגדר כאויב מדינה. גם לא ייתכן שכנגד יריבים פוליטיים יופעלו פעם אחר פעם אמצעים פליליים וכלים משפטיים. הגיע הזמן לעשות סדר ולהכפיף את שלטון החוק לחוק אחד, אוניברסלי והוגן. אחרי שהרעילה את חיינו הציבוריים במשך שנים ארוכות, האכיפה הבררנית חייבת לעבור מן העולם.