אנחנו חיים בעידן של איוולת. בהיותנו נשלטים בידי פוליטיקת זהויות, תקינות פוליטית ופופוליזם מתלהם, איננו מסוגלים לנהל דיון רציני וענייני בשום נושא חשוב. בהיותנו מוצפים ברעלים של שנאה, הסתה, רדיפה והחרמה, איננו מסוגלים להקשיב בכבוד, לדבר בתבונה ולנהל דו־שיח תרבותי. הפוליטיקה ירודה והזירה הציבורית אלימה. וכתוצאה מכך, מערכת הבחירות 2022 היא ממערכות הבחירות הרדודות ביותר שאי פעם התנהלו כאן. היא איננה עוסקת כלל בסדרת אתגרים קיומיים שניצבים מעבר לפינה.
האתגר הדרמטי ביותר והדחוף ביותר הוא האתגר האיראני. ביום שנלך לקלפיות תמונת המצב תהיה ברורה: המאמצים הדיפלומטיים לעצור את התגרענות איראן כשלו. הניסיון לעצור את התגרענותה בכלים חשאיים הרוויח זמן, אך לא פתר את הבעיה. האופציה הצבאית לא הופעלה וככל הנראה אף החלידה. כתוצאה מכך, בעוד אנחנו מנהלים את קטטת ביבי הידועה שלנו, איראן עומדת להפוך למדינת סף גרעינית.
אבל העניין אינו רק גרעיני. את השנים האחרונות ניצלה איראן כדי לפתח טכנולוגיות מתקדמות ויכולות קונבנציונליות מסוכנות שעלולות לאיים על ישראל באופן מיידי. האם לפני עשור מישהו היה מעלה בדעתו שרוסיה תזדקק לכלי נשק איראניים כדי להתמודד עם אוקראינה? האם בעשור החולף טרח הממסד הישראלי לספר לציבור שבידי טהרן ארמדה של כלי טיס בלתי מאוישים המסוגלים לשתק רשת חשמל של מדינה מודרנית? בשעה שעסקנו בהבלים, הרפובליקה השיעית בנתה עוצמה מתוצרת עצמית שאין לשום מדינת אויב אחרת.
אף שהאתגר האיראני חמור ורב־ממדי, הוא דורש טיפול דחוף והתמודדות אמיתית. למרבה המזל, מה שמתרחש בימים אלה במזרח אירופה מעניק לישראל הזדמנות פז שאפשר לנצלה כדי להדוף את האיום המגולם במשטר העוין של חמינאי.
הנה ההזדמנות: העולם המערבי כולו מאוחד בהתנגדותו התקיפה לוולדימיר פוטין ולמתקפה הנפשעת שבה פתח על מדינה שכנה בפברואר. ארה"ב, קנדה, אירופה וכל בנות בריתן רואות במלחמה הרוסית־אוקראינית מלחמת בני אור בבני חושך. הן מבינות שאם הרודן ממוסקבה ינצח, תישקף סכנה מיידית לאירופה ולעולם החופשי. אי לכך, הפיכת איראן לספקית הנשק העיקרית של בני החושך ושל הרודן המאיים על הדמוקרטיה משנה לחלוטין את מיצובה בזירה הבינלאומית. כעת היא כבר לא מדינת עולם שלישי שה־CIA התערב בענייניה הפנימיים (כפי שברק אובמה חשב) אלא חלק בלתי נפרד מציר הרשע שקודקודו בקרמלין.
אם ישראל לא היתה שקועה עד צוואר באיוולת, היא הייתה פועלת. ראש הממשלה יאיר לפיד וראש האופוזיציה בנימין נתניהו היו יוצאים במשותף למערכה מדינית חובקת עולם. ימין, מרכז ושמאל היו מתלכדים מאחורי אמירה חזקה ומהדהדת לקהילה הבינלאומית: מי שיחתום היום על הסכם פייסני עם טהרן יקבל מחר כטב"מים איראניים בחצרו האחורית. מי שלא יבודד כעת את הרפובליקה השיעית ולא יטיל עליה מצור כלכלי־מדיני הדוק, ינהג כמשתף פעולה עם פוטין ועם ציר הרשע שלו. הדעת איננה סובלת שבזמן שהמערב מנהל מלחמת חורמה נגד הדיקטטורה הרוסית, הוא יעצים את יכולתיה של הדיקטטורה האיראנית. רפובליקנים ודמוקרטים, שמרנים וליברלים, נוצרים דמוקרטים וסוציאל־דמוקרטים חייבים להתאחד כדי לעמוד יחדיו אל מול האיום על החירות.