לפני חמש שנים כתבתי כך: "דונלד טראמפ הוא סוחר סמים. החושים החדים של המיליארדר הפראי גרמו לו להבין את שמעט פוליטיקאים ועיתונאים הבינו: אמריקה פצועה. אמריקה שותתת דם. אבל במקום להציע לארה"ב מזור, כוכב הריאליטי מציע לה סמים קשים. הוא משווק לה תיאטרון ירידים גס ושנאת זרים נוטפת ארס… עיר אחר עיר ומדינה אחר מדינה נופלות בידיו של האיש העולה על וושינגטון ומאיים להפוך אותה לבירת בלהות".
ובאמת, ביום רביעי השבוע הפכה וושינגטון לבירת בלהות. הקונגרס נכבש בידי המון. אלימות שיבשה את התהליך הדמוקרטי. אמריקה הגיעה לנקודת שפל שלא הייתה כמותה מאז סיומה של מלחמת האזרחים ב־1865. נשיא מתועב ואוהדיו הבריונים הרימו יד על הדמוקרטיה הגדולה בעולם. שנים ארוכות של התנהלות מופקרת, רטוריקה מתלהמת, הסתה ושנאה שחקו את הכללים וניפצו את הנורמות וריסקו את החוקים. הן הביאו את ארה"ב לשבר.
לא טראמפ התחיל את התהליך הפתולוגי. בשנות התשעים של המאה העשרים, הרפובליקנים של ניוט גינגריץ' עשו דה־לגיטימציה מוחלטת לנשיאות של ביל קלינטון. בשנות האלפיים, הדמוקרטים של החוף המזרחי והחוף המערבי עשו דה־לגיטימציה מוחלטת לנשיאות של ג'ורג' בוש. ולפני כעשור, הרפובליקנים החדשים של מסיבת התה עשו דה־לגיטימציה מוחלטת לנשיאות של ברק אובמה. במשך כעשרים שנים הדמוקרטיה האמריקנית הלכה והידרדרה. המרכז נחלש והתפורר. הקטבים התעצמו והקצינו. פוליטיקה של הסכמה רחבה הוחלפה בפוליטיקה לעומתית של הוקעה ורדיפה
גם בשנות השלטון של הנשיא משולח הרסן הוא לא היה החוטא היחידי בזירה. אף שהוא זכה כדין בבחירות 2016, הוא נחשב מהרגע הראשון לנשיא בלתי לגיטימי. לא ניתנה לו שעה אחת של חסד. במקום שיתנהל נגדו מאבק פוליטי ענייני, ערכי ותקיף – נעשו ניסיונות חוזרים לרדוף אותו על קטנות ולהפליל אותו.
התקשורת עסקה באובססיביות בקנוניה הרוסית, שמעולם לא הוכחה. האליטות המבוססות עשו כל מאמץ להדיח את מי שהפך למנהיג מרד ההמונים. הטראמפיזם הדביק גם את האנטי־טראמפיזם בנגיף של חוסר הוגנות, חוסר ענייניות ותוקפנות.
אבל בסוף הבעיה היתה טראמפ. למשרה הרמה בעולם נבחר אדם בלתי ראוי: ילדותי, כוחני, גס רוח, מושחת, חסר תרבות, חסר דרך ארץ וחסר שיקול דעת. אדם שסימן שאלה מרחף מעל מבנה האישיות שלו, בריאותו הנפשית ושפיותו.
אבל הבעיה לא היתה רק טראמפ עצמו, אלא גם תומכיו. לאמיתו של דבר, הנשיא היוצא היה הנשיא הלא רפובליקני הראשון שהמפלגה הרפובליקנית שלחה לבית הלבן. הוא לא היה שמרן, לא היה איש של חוק וסדר ולא היה איש של יציבות. ובכל זאת, בגלל שנאתם את השמאל, הרפובליקנים צופפו שורות והתייצבו מאחורי מנהיג תזזיתי, בלתי צפוי והזוי.
לאמיתו של דבר, הנשיא היוצא לא באמת ייצג את מעמד הביניים הנמוך ששלח אותו לחדר הסגלגל. הוא העשיר את העשירים ושירת את העסקים ועבד בשביל ההון הגדול. לרוב בוחריו הוא חילק מעט פירורי לחם והרבה מאוד שעשועים מסוכנים.
אבל את אחת הטעויות הקשות ביותר בעניין טראמפ עשה הימין היהודי – באמריקה ובישראל. לפני חמש שנים כתבתי כך: "יהודים, היזהרו מטראמפ. היזהרו מהלאומנות הרדיקלית שלו. היזהרו מהגזענות הבוטה שלו. היזהרו מהפופוליזם האלים שלו. היזהרו מהאופן שהוא לש בו את ההמונים ועושה בהם כרצונו… הסרט המשלהב של טראמפ הוא סרט אימה. ברור שהוא ייגמר ברע. בשעה שהוא מסכן את אמריקה הוא רומס את כל מה שהיהדות מסמלת… יהיה זה בלתי נסלח לתת יד לאדם ששנאת האחר היא נשמת אפו. יהיה זה חילול השם לשתף פעולה עם אדם שהמלחמה במיעוטים היא מלחמתו… חובה עלינו לאסור באיסור חמור את התמיכה בטראמפ. ייהרג ובל יעבור".
אבל היהודים לא נזהרו. רבים מדי בימין היהודי קנו את הסמים הקשים שטראמפ שיווק להם. ההכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן, ההעברה של השגרירות לירושלים והחיסול של סולימאני גרמו לכך שהם לא ראו מי האדם הנקלה המעניק לנו את כל התשורות הללו. הם התעלמו מכך שהם כורתים ברית עם מנהיג אפל, ומזהים את עצמם עם כוחות אפלים, ומאפשרים לרעל של הטראמפיזם לחלחל אל תוך ישראל ולהרעיל אותה.
כעת הגיעה שעת גמילה. על הימין היהודי והישראלי להתנער מטראמפ ולנקות את עצמו ממורשת טראמפ ולהגדיר את עצמו מחדש. דרכו של העם היהודי אינה דרכו של האיש הנורא הזה אשר המיט אסון על ארצו ועל עולמנו.