דווקא בימים האלה חשוב לזכור: מדינת ישראל היא נס והישג היסטורי

אוכלוסיית ישראל בה' באייר תש"ח מנתה כ־800 אלף בני אדם. כיום אנו מונים כ־9.7 מיליון. ב־75 השנים שבהן מספר הבריטים עלה ב־37 אחוזים ומספר הצרפתים ב־67 אחוזים, מספר הישראלים צמח ב־־1,300 אחוזים. בה' באייר תש"ח היהודים בישראל היו כ־6 אחוזים מן העם היהודי. כיום הם מהווים כ־45 אחוזים מהעם היהודי. ב־75 השנים שבהן יהדות התפוצות התמעטה ופחתה, יהדות ישראל שגשגה ופרחה. היא הפכה את ארץ ישראל למרכז היהודי החזק והחשוב בעולם.

בה' באייר תש"ח, התמ"ג לנפש בישראל היה פחות מאלף דולר. כיום הוא עומד על יותר מ־50 אלף דולר. ב־75 השנים האחרונות כלכלה חקלאית סוציאליסטית סגורה הייתה לכלכלת הייטק חופשית ומשגשגת, שמניבה תמ"ג לנפש גדול מזה של בריטניה וצרפת. בה' באייר תש"ח היו כאן רק כמה מאות סטודנטים – כיום לומדים כאן כ־350 אלף סטודנטים. בה' באייר היו כאן רק 20 אלף מכוניות – היום יש כאן 3.8 מיליון. הגמד הישראלי היה לענק שרירי ורב עוצמה.

בה' באייר תש"ח עמדו לפלוש לישראל צבאותיהן של חמש אומות ערביות. היום שלוש מהאומות הללו מפורקות, ולשתי האחרות יש יחסי שלום חמים למדי עם מדינת היהודים. בה בשעה, לישראל יש הסכמי שלום עם ארבע אומות ערביות נוספות, והיא מקיימת יחסים של שלום בפועל עם רוב העולם הערבי, אשר לפני 75 שנים ביקש להשמיד אותה. הישות המדינית הרעועה והמאוימת הפכה תוך פחות משמונה עשורים למעצמה צבאית, כלכלית ומדינית שמרבית אויבי העבר שלה מכירים בקיומה.

דווקא בימים הקשים האלה חשוב לזכור את נתוני היסוד המפעימים האלה. כל הקלישאות נכונות וכל המליצות מבוססות: מדינת ישראל היא נס ופלא. היא הישג היסטורי שאין כמוהו, הביטוי המובהק ביותר לנצח ישראל ולניצחון רוח האדם. 51 שנים אחרי שבנימין זאב הרצל אמר לנו כי אין זו אגדה – האגדה הוגשמה והחלום היה למציאות. שלוש שנים וחצי אחרי שהכבשנים של אושוויץ דממו, העם שחווה את האסון האנושי הנורא בהיסטוריה קם לתחייה. יום אחרי שגוש עציון נפל, במוזיאון תל־אביב הכריז דוד בן־גוריון על הקמתה של מדינה יהודית, היא מדינת ישראל.

ה' באייר תש"ח היה יום היסטורי מופלא – אבל במובנים רבים גם 27,370 הימים שחלפו מאז היו מופלאים. בכל יום ויום היו קשיים. בכל שנה ושנה היו איומים ואתגרים. פעם בעשור פרצה מלחמה. והטעויות שעשינו – אינסופיות. כך גם החטאים, הפגמים, הכשלים והמחדלים. אבל בסופו של דבר השורה התחתונה מרהיבה. על מדרון של הר געש בנינו בית לעם חסר בית; במדבר של עריצות שתלנו נווה מדבר של חירות. את בני האדם שנרדפו וניצודו ונטבחו במשך אלפי שנים הפכנו כאן לבני חורין עוצמתיים וגאים.

נתן אלתרמן כתב על השטן, אשר כדי להכשיל את ישראל השכיח ממנו שאיתו הצדק. אבל נדמה שלשטן הייתה גם מזימה אחרת, אשר גורמת לשמיים להחוויר כיום מאימה. בעשורים האחרונים הוא השכיח מאיתנו מניין באנו, מה עשינו ולאן אנחנו עלולים ליפול. הוא גרם לנו לקבל את הפלא הישראלי כמובן מאליו. כתוצאה מכך, במקום לטפח רוח של גבורה והתמודדות, טיפחנו אתוס של אשמה, האשמה וקורבנות. ובמקום לחיות אלה עם אלה, בחרנו לחיות אלה נגד אלה. בולען אפל נפער במרכז החיים הישראליים, ושאב אל תוכו את המחבר, את המפייס ואת סיפור המשמעות המשותף.

ביום העצמאות ה־75 אנחנו עומדים בפני אתגר שלא ידענו כמוהו. אחרי שגברנו על מרבית אויבינו, הפכנו לאויב המר של עצמנו. אחרי שיכולנו לכל איום חיצוני, אנחנו עומדים בפני איום פנימי דרמטי. לכן, בה' באייר תשפ"ג עלינו לחזור אל הרוח של ה' באייר תש"ח. עלינו לשוב אל הערכים ואל המושגים של מגילת העצמאות. הדרך היחידה להמשיך לקיים את הנס הישראלי היא לחזור אל השורשים ואל היסודות, ולחדש את הברית הציונית.