תזכרו את ה- 4 בינואר. 2023. תזכרו את י"א בטבת. התשפ"ג. זה היום שבו המרצע יצא מהשק. זה היום שבו נשף המסיכות נגמר. לא עוד רפורמה; לא עוד תיקון; לא עוד הסכמה רחבה. למסיבת העיתונאים המצמררת שאותה ערך בשבוע שעבר שר המשפטים המצמרר יריב לוין היה מסר אחד: מהפיכה. החלטה כוחנית של הרשות המבצעת של מדינת ישראל לנצל את השליטה המוחלטת שלה ברשות המחוקקת כדי להשתלט על הרשות השופטת. החלטה דורסנית של הרוב (הקטן) לרמוס את המיעוט (הגדול) ולשלול ממנו את זכויותיו. ובקיצור: מהפך משטרי אשר לא היה כמוהו מאז הקמת המדינה. מהפך זהותי אשר אם יתממש יביא לחורבן המדינה.
דן מרידור (ליכוד), אוריאל לין (ליכוד) ואמנון רובינשטיין (שינוי) טעו. הם לא היו צריכים לחוקק את חוק היסוד המגן על כבוד האדם וחירותו באופן שבו הם חוקקו אותו באביב 1992. אהרון ברק טעה. הוא לא היה צריך להכריז על המהפיכה החוקתית באופן שבו הוא עשה זאת בחורף 1995. בית המשפט העליון טעה. הוא לא היה צריך לפסול את חוק המסתננים ב- 2013. אביחי מנדלבליט טעה. הוא לא היה צריך לאפשר לשי ניצן ולרוני אלשייך לנהל את החקירות נגד ראש הממשלה הנבחר באופן שבו הן נוהלו בשנים 2016-2019. אבל כל הטעויות הללו נעשו בתום לב. ואת כל הטעויות הללו אפשר היה לתקן. בנחת, בשיקול דעת, בהידברות ובמתינות. אלא שבמקום לתקן – יריב לוין החליט להרוס. לנתץ. להשמיד. בפנים קפואות ובשפתיים קפוצות של קנאי הוא עלה אל המקדש של הדמוקרטיה הישראלית ושילח בו אש.
חשוב להבין: לישראל אין חוקה. ובישראל אין באמת הפרדה בין רשויות: הממשלה שולטת בפרלמנט. אין לנו בית עליון ותחתון, אין לנו בחירות אזוריות, אנחנו לא כפופים לבית משפט גבוה של האיחוד האירופי. פירוש הדבר הוא שחוץ ממערכת המשפט אין לנו אף כוח מוסדי אשר ביכולתו לרסן את השלטון, להגן על המיעוט ולהבטיח את זכויות היחיד. אין לנו איזונים, אין לנו בלמים, אין לנו גבולות ואין לנו עכבות. גם אין לנו מסורת דמוקרטית. איננו מכירים במושג של כללי משחק מחייבים. אנחנו נתונים לחלוטין לשרירות לבה של השררה.
על כן מה שיריב לוין עושה כעת כאשר הוא מבקש לבחור את שופטינו, להתגבר על שופטינו ולגמד את שופטינו הוא לא לרסן את בג"צ. ולא להגביר את המשילות. ולא להחזיר את הריבונות לעם. מה שהוא עושה הוא להעניק כוח בלתי מוגבל לראש הממשלה. כמו בהונגריה, כמו בפולין, כמו בתורכיה. בכך הוא בעצם מעלה אותנו על הנתיב אשר יהפוך את המדינה המדהימה שלנו מרפובליקה של בני חורין למונרכיה של נתינים. את הממלכתיות הישראלית הוא עומד להמיר במלוכנות מזרח תיכונית.
בנימין נתניהו הצעיר כבש את אמריקה בכך שדיבר ללא הרף על כך שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הוא צדק. אחד ההישגים הגדולים של הציונות היה בכך שהיא הצליחה לקיים מדינה דמוקרטית וחברה חופשית באיזור אשר החירות והדמוקרטיה זרים לו. אם נשמע בקולו של יריב לוין ונממש את חזון האימה של ה- 4 בינואר – ההישג הזה יישחק ויימחק. ישראל תשתלב בתרבות הפוליטית של האיזור שבו אנחנו חיים – ותיבלע בתוכו.