אין צורך להמתין ל-1 בנובמבר: המנצח הגדול במערכת הבחירות 2022 הוא איתמר בן גביר. האיש אשר למד תורה בישיבה שלימדה את תורתו של של הרב הגזען מאיר כהנא – יקבל חלק ניכר מקולות החיילים. האיש אשר העריץ את הרוצח ממערת המכפלה ברוך גולדשטיין – יזכה בתמיכתם הנלהבת של מאות אלפים. האיש אשר נטל חלק פעיל באירועים האלימים אשר קדמו לרצח רבין – יהיה לכוכב הרוק של המחנה הלאומי. והאיש אשר דרש לשחרר את יגאל עמיר הארור מהכלא – יהיה לממליך המלכים של ירושלים החדשה. פעיל לאומני, רדיקלי וכוחני אשר כנגדו הוגשו עשרות כתבי אישום יעבור מהשוליים הסהרוריים אל הליבה של הפוליטיקה הישראלית. כזאת לא היתה בתולדות מדינת ישראל. העלייה המטאורית לשלטון של מי שהיה יעד של השב"כ היא העדות הדרמטית ביותר לתהליך השינוי הדרמטי שעבר בעשור האחרון על החברה הישראלית. הנה מה שקרה לנו. הנה הפנים החדשות במראה.
אין צורך להמתין ל-1 בנובמבר: המפסיד הגדול במערכת הבחירות 2022 הוא שלטון החוק. בכירים בליכוד מדברים כבר עכשיו על החלשת המוסד של היועץ המשפטי לממשלה ועל החלפה של היועצת המשפטית לממשלה. בכירים בציונות הדתית מדברים כבר עכשיו על חקיקה של חוק צרפתי ועל ביטול העבירה של מרמה והפרת אמונים. בכירים בש"ס מבקשים להעביר מן העולם את עילת הסבירות. בכיר ביהדות התורה חולם על "להביא D-9 ולפוצץ את בניין בית המשפט העליון". ואילו בכירים בכל גוש נתניהו מצדדים בהעברה של פיסקת התגברות (מחמירה) ובהכפפה של תהליך מינוי השופטים למשאלותיהם של פוליטיקאים. המשמעות של ההתבטאויות הללו וההצעות הללו והשיח המתלהם הזה היא אחת: הרס שלטון החוק. קיעקוע של מערכת המשפט. הפיכתה של ישראל למדינה שאינה דמוקרטיה ליברלית.
קו ישיר מחבר בין ניצחונו של המנצח בבחירות 2022 לבין מפלתו של המפסיד. ההתעצמות המדהימה של עוצמה יהודית נובעת משלוש סיבות: תגובת נגד חריפה ללגיטימציה שניתנה למנסור עבאס ולשיתופן של מפלגות ערביות בשלטון; חרדה לצביונה היהודי של ישראל ופחד בשל אובדן המשילות; רוח זמן עולמית וישראלית המעודדת פופוליזם, מסתייגת ממוסדות המדינה ומתעבת אליטות. המפולת במעמדה הציבורי של מערכת המשפט נובעת אף היא משלוש סיבות: תגובת נגד חריפה על האקטיביזם של בית המשפט העליון; זעם בשל הטעויות הקשות שנעשו באופן שבו נוהלו תיקי נתניהו; רוח זמן עולמית וישראלית הנסוגה מהמחויבות לערכים הומניסטים ואוניברסליים.
מה שמשותף לכל ההתפתחויות הללו – אשר מעלות לגדולה את תורתו של איתמר בן גביר ומפוררות את מורשתו של אהרון ברק – הוא אימה וזעם. אימה בשל מה שנתפס כאיום על הזהות הלאומית של ישראל – וזעם על האופן שבו הכוחות הליברלים משלו כאן. אימה בשל המתרחש בנגב, בגליל ובערים המעורבות – וזעם על כך שהמרכז הישראלי הישן והנאור ניצל לרעה את הכח שהופקד בידיו.
בטעויות העבר צריך להכיר ואת טעויות העבר צריך לתקן. חלק מהפסיקות של בית המשפט העליון הרחיקו לכת. חלק מההחלטות של המימסד המשפטי היו שגויות. ממשלת השינוי של לפיד-בנט לא היתה מודעת לכך שהיא מדירה ומקוממת מליוני ישראלים. אבל בשום פנים ואופן אסור לתת לטעויות הללו לחולל כאן מהפיכה ערכית וזהותית מסוכנת. אסור לתת לאימה ולזעם להצית אש רעה אשר תשחית את פניה של המדינה היהודית-דמוקרטית. קנאים החריבו את בית שני וקנאים יכולים להחריב גם את בית שלישי. לאומן כוחני הורס כעת את רוסיה ולאומנים כוחניים עלולים להרוס גם את מדינת ישראל. על כן הבחירות שתערכנה כאן בעוד שבוע הן באמת בחירות גורליות. כבר לא מדובר בביבי או לא ביבי. ואין מדובר בימין או שמאל. הפעם הבחירה היא בין איתמר בן גביר ושותפיו לבין קיומה (ותיקונה) של הדמוקרטיה הישראלית.