ארי שביט | זה הזמן לפרק את הכתות בישראל ארי שביט

זה הזמן לפרק את הכתות בישראל

מאמרים / כאן ועכשיו / זה הזמן לפרק את הכתות בישראל

המעשה הבן-גוריוני שאנחנו נדרשים לעשות מיד אחרי "עם כלביא" הוא לפרק את הבדלנות שמאיימת על האחדות ועל הלכידות של ישראל בת ה-77. כעת לא מדובר על האצ"ל, הלח"י, הפלמ"ח וזרם העובדים בחינוך. מדובר בשני מסדרים כמו-דתיים שקרעו אותנו לגזרים בעשורים האחרונים: הכת של רק-ביבי והכת של רק-לא-ביבי

אחד המעשים החשובים שדוד בן-גוריון עשה תוך כדי מלחמת הקוממיות ומיד אחריה היה לפרק את המסגרות הבדלניות שאיימו על אחדותה ולכידותה של ישראל הצעירה. את האצ"ל ואת הלח"י הוא שילב בצה"ל. את הפלמ"ח הוא פירק. את זרם העובדים של תנועת העבודה הוא שילב בחינוך הממלכתי. רק באמצעות גיבושה של חברה פתוחה אך לכידה יכולנו לעשות את הבלתי אפשרי: לנצח במלחמה; לקלוט עלייה; לבנות מדינה.
המעשה הבן-גוריוני שאנחנו נדרשים לעשות מיד אחרי "עם כלביא" הוא לפרק את הבדלנות שמאיימת על האחדות ועל הלכידות של ישראל בת ה-77. כעת לא מדובר על האצ"ל, הלח"י, הפלמ"ח וזרם העובדים בחינוך. מדובר בשני מסדרים כמו-דתיים שקרעו אותנו לגזרים בעשורים האחרונים: הכת של רק-ביבי והכת של רק-לא-ביבי. שתי הכתות האלה לא איפשרו לנו לנשום. שתי הכתות האלה הביאו אותנו אל פי התהום. שתי הכתות האלה המיטו עלינו את האסון של 7 באוקטובר. אחרי ההצלחה המזהירה של 13 ביוני 2025, שתי הכתות האלה חייבות לעבור מן העולם.
לפני שש שנים כתבתי מאמר שכותרתו הייתה "ביביזיס". אנחנו חולים, כתבתי. אנחנו לא מבינים את הקורה בתוכנו. אנחנו לא זוכרים מי אנחנו. כל שאנחנו עסוקים בו הוא בהערצת נתניהו או בתיעוב נתניהו. בפולחן נתניהו או ברדיפת נתניהו. חיידק טורף בשם ביביזיס תקף את מערכת העצבים המרכזית שלנו. הוא מטמטם לנו את המוח ומדומם את הלב. הוא מסמא את עינינו, אוטם את אוזנינו ומשבש את דעתנו. הוא גורם לכך שאנחנו לא רואים, לא שומעים ולא מרגישים באופן צלול. אנחנו לא חושבים עוד באופן ענייני. אנחנו לא קולטים את המתרחש סביבנו. אנחנו שקועים לחלוטין במחול השדים הבלתי פוסק של ביבי כן, ביבי לא, ביבי כן. רק ביבי ורק לא ביבי וחוזר חלילה. עד לטמטום המוחלט.
כתבתי ולא ידעתי מה כתבתי: עשור של ביביזיס השחית כאן כל חלקה טובה. הוא לא איפשר לנו לראות שמלחמה נוראה הולכת וקרבה. הוא לא איפשר לנו לקיים כאן מדינה ראויה הדואגת לאזרחיה. הוא מנע מאיתנו דיון נכון על חינוך, על בריאות, על רווחה ועל דת ומדינה. בעוד הימין שכח מה זה להיות ימין והיה לכת ביבי, השמאל שכח מה זה להיות שמאל והיה לכת אנטי-ביבי. ובמקום להיות לעם אחד היינו לשני עדרים המתנפלים זה על זה כשדם בעיניהם. כולנו עשינו מעשה לא יהודי: המרנו את הדאגה לכלל באורגיה פגאנית של בניית אליל וניתוץ אליל. כולנו עשינו מעשה לא דמוקרטי: נטשנו את ערכיה ומוסדותיה של הממלכתיות הנאורה לטובת הילולת שנאה פרועה שבה הכל אישי, הכל יצרי, הכל ביבי.
הקלישאה אומרת שמשבר הוא הזדמנות. אבל גם ניצחון הוא הזדמנות. הצירוף של האסון של עוטף עזה עם ההישג המדהים של איראן יוצר הזדמנות כפולה. מצד אחד, ברור לחלוטין שנתניהו נושא באחריות כבדה למחדל שהוביל לטבח שלא היה כמוהו מאז השואה. מצד שני, ברור שנתניהו הוביל להצלחה היסטורית שלא הייתה כמוה מאז מלחמת ששת הימים. התבוננות כנה בשני האירועים שהגדירו מחדש את חיינו יכולה להביא את שתי הכתות לשעת אמת ולרגע של התפכחות. התייחסות עניינית, מאוזנת והוגנת אל מעלותיו וחסרונותיו של ראש הממשלה יכולה לחלץ אותנו מהמערבולת שכמעט הורידה אותנו למצולות. לא, נתניהו איננו בן אלים. לא, נתניהו איננו שטן. נתניהו הוא אדם רב-כישורים ורב-פגמים שהדיון על מנהיגותו חייב להיות רציונלי.
אבל חשוב מביבי הוא הביביזיס. חשובים מנתניהו הם שני המסדרים הקנאיים שקמו סביב דמותו. שתי כתות הטריפו אותנו במשך שנות דור. שתי כתות שרפו את המועדון וכמעט החריבו את המדינה. משתי הכתות אנחנו חייבים להשתחרר. את שבן-גוריון עשה בעשור הראשון עלינו לעשות בעשור השמיני. הגיעה השעה לפרק גם את כת רק-ביבי ואת כת רק-לא-ביבי ולחזור לישראל שפויה.