עדיין צריך להיזהר. עדיין יכולות להיות הפתעות. מוטציה חדשה עלולה להכות. התפרצות פתאומית עלולה להתרחש. אבל לקראת חג החירות תשפ"א מתקבל הרושם שאנחנו לאט־לאט משתחררים מהשעבוד למגפה. אף שהמשק נפתח באופן נמהר למדי – אין בינתיים עלייה במספר המאומתים ובמספר החולים קשה ובמספר המתים. להפך. בשעה שבתי הספר חוזרים ללמד והקניונים חוזרים למכור והמסעדות חוזרות להסעיד, מחלקות הקורונה בבתי החולים רגועות. חלקן אפילו מתרוקנות. באמצע מרץ 2021, מתקבל הרושם שישראל מצליחה להדוף את מתקפת הקורונה ששיבשה את חיינו מאז מרץ 2020. אסור להשמיע צפירת הרגעה. מוקדם לפתוח בקבוקי שמפניה. אבל בשקט, בצניעות ובזהירות, מותר להתחיל לנשום. ולקוות.

איך זה קרה? מה חולל את התפנית? למי מגיע הקרדיט? הסיפור מורכב. בקודקוד האחד שלו עומד מנכ"ל חברת פייזר, אלברט בורלא – יהודי חם יליד סלוניקי, דור שני לניצולי שואה, ומעריץ גדול של מנהיגי ישראל לדורותיהם: ממשה דיין דרך יצחק רבין ועד בנימין נתניהו. בקודקוד השני עומד ראש ממשלת ישראל, מנהל גרוע אבל אסטרטג מבריק ואיש שיווק מעולה. בקודקוד השלישי עומדת מערכת הבריאות הציבורית בישראל, שהקימה תנועת העבודה ההיסטורית והשביח חיים רמון, שהצליח לעמוד מול כל לחצי ההפרטה הפופוליסטיים בעשורים האחרונים.

מה קרה בין קודקודי המשולש? בורלא רצה לעזור לישראל, והיה קשוב לנתניהו. נתניהו חפר לבורלא בראש, כידוע. אבל בורלא ונתניהו הצליחו לשכנע את המערכת המקצועית של פייזר שכדאי להפוך את ישראל למעבדה העולמית של החיסון בזכות מערכת הבריאות הישראלית. בסיס המידע כאן הוא הגדול בעולם (אחרי אסטוניה). הרפואה הציבורית כאן היא מהטובות בעולם. תודות לטיפת חלב של עידן בן־גוריון התפתחה כאן תרבות חיסונים מתקדמת. זהו סיפור הצלחה כלל־ישראלי: היכולת של נתניהו לשווק לענק תרופות בינלאומי את הישגיה הייחודיים של הסוציאל־דמוקרטיה הישראלית.

בלי אלברט בורלא שום דבר לא היה קורה. בסיפור המופלא של מדינת ישראל והחיסונים נגד הקורונה, בורלא היה גם אסתר המלכה וגם פך השמן של חנוכה. רצה הגורל (או רצתה ההשגחה) ובנקודת הזמן הקריטית הזו, האיש החשוב ביותר בעולם היה יהודי שיהדותו חשובה לו, שמעריץ את המדינה היהודית־דמוקרטית, ושהדליק נר שישי בחג חנוכה בשגרירות ישראל בוושינגטון. הוא יצר קשר אישי קרוב עם השגריר לשעבר בארה"ב רון דרמר, ועשה כמיטב יכולתו כדי לספק לישראל את הרכבת האווירית של החיסונים שמוציאה אותנו כעת מהמגפה. למעלה מתשעה מיליון ישראלים חבים לו את תחושת ההקלה שהם מתחילים לחוש. מדינת ישראל חבה לו לעד חוב מוסרי ענק.

אבל בורלא מציב אתגר בפני חלק גדול מהציבור הישראלי ובפני המערכת הפוליטית הישראלית. הוא מציב אתגר בפני המפלגות החרדיות ובפני הימין הדתי ובפני היהדות ההלכתית הממוסדת. כי בורלא הוא יהודי לא אורתודוקסי. הוא אינו חובש כיפה. הוא אינו שומר מצוות. הוא אינו נצר למסורת הרב סולובייצ'יק או הרבי מלובביץ'. הוא בן המורשת של ברוך שפינוזה, אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ופרנץ קפקא. בקיצור, בורלא הוא הגלגול הנוכחי של כישרון יהודי יוצא דופן שאינו מסתופף בחדריה של היהדות הדתית, אלא פועל בעולם הרחב כיהודי לא אורתודוקסי מרשים וגאה.

ישראל מפנה עורף למורשת הזאת. הלחץ החרדי, קהות החושים של חלק מהאורתודוקסיה והאדישות של הציבור הישראלי הרחב, גורמים לכך שהמדינה היהודית חדלה להיות בית חם לרוב יהודי העולם. הקונסרבטיבים והרפורמים מוחרמים ומודרים. האמונות, הערכים ואורחות החיים של מיליוני יהודים לא זוכים למקום תחת השמש הזאת. היחס הבסיסי של המערכת הפוליטית אל היהדות הלא אורתודוקסית בתפוצות הוא מתנשא ולעיתים אף מבזה. אנחנו מצפים שיהדות העולם תעמוד לצידנו, אך לא באמת עומדים לצידה. אנחנו נהנים מהמתנה שבורלא העניק לנו, אבל לא מגוננים על המערכת התרבותית והזהותית שהוא בא ממנה.

הליכוד הדפיס לאחרונה חולצות ועליהן הכיתוב "ביבי חיסן אותי". מן הראוי שכעת יודפסו גם חולצות "בורלא חיסן אותי". ומן הראוי שרבנים חרדים וחברי כנסת חרדים ומנהיגי הממסד האורתודוקסי ילבשו את החולצות הללו, ויפנימו סוף־סוף את המשמעות המלאה של הביטוי המחייב של חז"ל: כל ישראל ערבים זה בזה.