נתניהו רשם לזכותו הישג צ'רצ'יליאני אמיתי והצליח להפוך את מלחמתה הצודקת של ישראל למלחמתו של העולם החופשי. טראמפ גילה את אותה גדולה שגילה פרנקלין רוזוולט, והצטרף למערכה הגורלית נגד הרוע. וגם אם יגיעו כעת תגובות קשות – הן רק יוכיחו עד כמה המלחמה הזו הייתה הכרחית
מדוע יצאנו למלחמה באיראן? מפני ששואה אחת היא שואה אחת יותר מדי. ומפני שהמשמעות ארוכת הטווח של איראן גרעינית היא שואה שתיים. ומפני שהמאבק המדיני-כלכלי-מודיעיני נגד איראן נכשל. ומפני שהגענו אל נקודה שבה המאכלת על הצוואר. נוצר צירוף נדיר של איום קיומי מיידי והזדמנות הצלה חד-פעמית שחייב אותנו להכות את המפלצת. כך שהמלחמה הזאת היא מלחמת אין-ברירה מובהקת. המלחמה היא מלחמה של הטוב נגד הרע. מלחמה על החיים ועל המוות.
הביקורת על המלחמה היא ביקורת שגויה. הטענה שאין למלחמה אסטרטגיית-יציאה היא טענה לא נכונה. כי מלחמת אין-ברירה היא מלחמת אין-ברירה. יוצאים אליה לא כדי להשיג יעד לאומי אלא כדי להציל את הקיום הלאומי. כדי לבתק חבל שנכרך סביב צוואר. אבל גם האופוריה שאפפה את המלחמה בשבוע הראשון שלה הייתה בלתי ראויה. העובדה שהיינו חייבים להכות את המפלצת לא מבטיחה שאכן נמית את המפלצת. אין לדעת מה יילד יום. אין לדעת מה תהיה התוצאה הסופית. יצאנו להרפתקה שגלום בה הימור על חיינו.
ההישגים הראשונים לא ייאמנו. בתוך ימים אחדים צה"ל השמיד חלק ניכר מתוכנית הגרעין האיראנית. הוחרבו במידה זו או אחרת אתרים שנועדו להכחיד את העם היהודי: מפעל ההעשרה בנתנז; מפעל המרה באיספהאן; הכור הגרעיני באראק. בה בשעה הושמדו מרבית המשגרים של טילים בליסטיים איראניים. חוסלו חלק ניכר מאמצעי הלחימה שנועדו להעלות את ישראל באש. סוכלו רבים בפיקוד הבכיר של צבא הרוע ושל משמרות המהפכה. סמלי שלטון הותקפו והמשטר נסדק. ישראל הצליחה לעשות את הלא ייאמן: להכות במעצמה אזורית עוינת, קנאית ורצחנית – ולכבוש את שמיה.
לצד המתקפה, גם המגננה הוכיחה את עצמה. מערכת הגנה רב-שכבתית אשר נבנתה במשך 35 שנים (ושאין כמוה בעולם) מנעה מראשי הנפץ של חמינאי לעשות כאן שמות. החוסן שאותו גילתה האוכלוסייה האזרחית מרשים. הגניוס של מהנדסים ישראלים, התושייה של לוחמי ההגנה האווירית הישראלים והעמידות של אזרחים ישראלים יצרו סוג חדש וייחודי של כיפת ברזל. תרחישי בלהות שהדירו שינה מעיניהם של מנהיגים ישראלים במשך עשורים לא התממשו, לפחות בינתיים.
ואז הגיע ההישג המכריע: ההפצצה האמריקנית באיראן. ההשמדה של מתקן-המוות בפורדו ושל מתקני הגרעין גם בנתנז ואיספהאן. אחרי התלבטות ממושכת – הנשיא טראמפ גילה את אותה גדולה שגילה פרנקלין רוזוולט והצטרף למערכה הגורלית נגד הרוע. בנימין נתניהו רשם לזכותו הישג צ'רצ'יליאני אמיתי והצליח להפוך את מלחמתה הצודקת של ישראל למלחמתו של העולם החופשי. אחרי שהוכחנו את עצמנו במודיעין, במבצעים, בטכנולוגיה וברוח – הוכחנו את עצמנו גם מדינית. מלחמת האין-ברירה שלנו הייתה למערכה עולמית צודקת מאין כמותה.
אבל גם בבוקר ההיסטורי הזה נותרו סימני שאלה פתוחים: האם התקיפה האמריקנית תצית מלחמה אזורית? האם איראן המוכה, המובסת והמושפלת תוציא אל הפועל מעשה התאבדותי מסוכן? האם ביכולתה להעשיר ל-90% את האורניום המועשר שעדיין נמצא ברשותה? האם מצרי הורמוז ייחסמו ושדות הנפט במפרץ יבערו ונמצא את עצמנו מול פצצה מלוכלכת? אין לדעת. אנחנו נמצאים במציאות חסרת תקדים ומהלכים על קרקע שאיש לא הלך עליה. אבל גם אם יתרחשו חלילה אירועים קשים מאוד – הם רק יוכיחו עד כמה המלחמה הייתה הכרחית. שהרי אם היינו ממתינים עוד שנה-שנתיים, הנמר שמולנו היה הופך מנמר-של-נייר לנמר בעל שיניים גרעיניות.
היעד המיידי של מלחמת "עם כלביא" הוא כפול: להרחיק את האיום הגרעיני האיראני ולכווץ את האיום הבליסטי. אבל למלחמה גם יעד סמוי מן העין: להשיק תהליך ארוך טווח שסופו שינוי משטרי בטהרן. מה שמתרחש כעת אל מול עינינו הוא פירוק של פרויקט מנהטן של הפשיזם הדתי השיעי. אבל מה שחייב להתרחש בהמשך הוא ניהול מערכה לא צבאית ורב-ממדית שתקעקע את התאוקרטיה הרצחנית של האייתוללות. הדרך עוד ארוכה והדרך תהיה קשה אבל היום יש גם תקווה. מלחמת האין-ברירה עשויה להיות מלחמה המשיגה ניצחון מוחלט על הרוע ומשכינה שלום במזרח התיכון.