מיד אחרי המלחמה יתרחש בארץ מהפך.
הממשלה לא תהיה אותה ממשלה. ראש הממשלה לא יהיה אותו ראש ממשלה. ההנהגה הלאומית תהיה אחרת. התרבות הפוליטית תהיה אחרת. מה שהיה לא יהיה עוד. מתוך ההלם, הכאב והחורבן תקום רפובליקה ישראלית חדשה. לא ניתן שוב לפוליטיקאים ירודים לסכסך בינינו. לא נתעלם מהאיומים הקיומיים הנשקפים לנו. נחדש את הממלכתיות, הלכידות והמשילות. נבנה מן היסוד מדינה אשר תהלום את הצרכים, את הערכים ואת העוצמות של עם מדהים.
גם המלחמה עצמה חייבת להיות מלחמת-מהפך. על הסיום שלה להיות שונה במאה ושמונים מעלות מהפתיחה שלה. התוצאה שלה צריכה למחוק מהתודעה של אויבינו את האופן שבה היא התחילה. הצירוף של הכוח של צה"ל והעוצמה של החברה הישראלית חייב לתת מענה לכשלים הבלתי נתפשים שהובילו לאסון של ה-7 באוקטובר 2023. עלינו לחתור לניצחון מוחץ.
אבל ניצחון מוחץ איננו בהכרח ניצחון מהיר. אסור לפעול באופן נמהר, אסור לפעול באופן צפוי ואסור ליפול לתוך המלכודת שאותה הטמינו לנו חמאס, חיזבאללה ואיראן. על ישראל להילחם באופן נחרץ, עוצמתי, שקול ויצירתי.
בראש ובראשונה עלינו להציב לעצמנו מטרה אשר תהיה קבילה על הקהילה הבינלאומית ומובנת לעולם הערבי: פירוז מוחלט של רצועת עזה והשבת כל החטופים. אחרי הפוגרום הברברי שבוצע בעוטף עזה, שום גורם סביר בעולם לא יוכל לערער על הצדק הטבעי הגלום במטרת מלחמה שכזאת. אבל למלחמת-המהפך צריכים להיות גם חמישה יעדי משנה חיוניים: למנוע הרג המוני של חיילי צה"ל ברצועת עזה; למנוע מלחמה כוללת עם חיזבאללה; למנוע קריסה של השלום הישראלי-ערבי; למנוע התקוממות פלסטינית באיו"ש, בנגב ובגליל; למנוע קריסה של הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל. כל אחד מחמשת הנדבכים הקריטיים הללו נדרש כדי שהתכנית הזדונית של ציר הרשע של האסלאם הרדיקלי לא תצלח. על ישראל לפתח אסטרטגיית מלחמה שתדע לשמור על כולם בה בשעה שהיא מפתיעה את חמאס בצורת לחימה שהוא לא ציפה לה.
אחרי קביעת המטרה הנכונה ויעדי המשנה על צה"ל לצאת למערכה ארוכה ועוצמתית אשר תטיל סגר על צפון-הרצועה ותכתוש את מעוזי חמאס בארטילריה, בהפצצות אוויריות ובפשיטות ממוקדות. כתוצאה מכך מנהיגי חמאס ולוחמי חמאס ייכלאו בעולם השאול שאותו הקימו מתחת לפני האדמה. האסטרטגיה החלופית הזאת תביא לידי ביטוי מלא את העוצמות והיתרונות של ישראל כמעצמה בעלת כלכלה חזקה הנהנית מתמיכה אמריקנית אשר מעניקה לה אורך נשימה. בה בשעה היא תנצל את החולשות של האויב הברברי ואת היותו ארגון טרור הלכוד במנהרות אפלות. כך הזמן יעבוד לטובתנו. בהיעדר נפילה של מאות לוחמים – הרוח הישראלית האיתנה תישמר. בהיעדר פגיעה רבתי באזרחים – תהיה לנו לגיטימיות עולמית להמשיך את הלחימה במשך חודשים. בהיעדר אירוע מגה-דרמטי – יפחת הסיכון של התלקחות בגזרה הצפונית, בגזרה הפלסטינית ובעולם הערבי. לעומת זאת – המשאבים של חמאס ילכו וידלדלו. מלאי האנרגיה שלו ילך וייאזל. הלחץ והקלסטרופוביה יעשו את שלהם. בה בשעה שישראל תחריב את בתיהם של מנהיגי חמאס, המצור המחניק ימוטט את רוחם.
בדיחה ישנה נושנה מספרת על כך שב-1940 היטלר, מוסוליני וצ'רצ'יל נפגשו ליד בריכת שחיה של וילה שוויצרית. הם הסכימו ביניהם שמי שילכוד את דג הזהב ששחה בתוכה ינצח במלחמה. היטלר ירה באקדחו – והחמיץ. מוסוליני ניסה לתפוס את הדג בידיו – ונכשל. ואילו צ'רצ'יל לקח את כפית התה שלו, התחיל לרוקן את מי הבריכה ואמר: זה יקח לנו זמן – אבל אנחנו ננצח. כך בדיוק ישראל צריכה לנהוג עכשיו. לא להישמע לדם הרותח בעורקים. לא להתלהב מההצהרות המתלהמות של גנרלים שכשלו בהבנת המציאות. אלא לפתח תפיסת מלחמה חדשה ושונה אשר המוטו שלה אחד: לנצח לאט. לנצח בטוח. לנצח את מלחמת-המהפך באמצעות סגולה יהודית עתיקה שאותה איבדנו בדור האחרון: חוכמה.