כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג איננו גוליית. ואיננו שמשון. ואיננו רמבו. אבל כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג הוא גיבור. כשישראל נקלעת לסחרור שקשה לצאת ממנו – בוז'י הוא המבוגר האחראי שמנסה לייצב אותה. כאשר גואים המים של מאבק השבטים ומאיימים להציף את הכול – בוז'י הוא הילד ההולנדי שמנסה להציל את הסכר. בעידן של שבירת כלים וניפוץ כללים והחרבה של הערבות ההדדית, הנשיא הוא המחסום האחרון החוצץ בינינו לבין הכאוס. כל שמגן עכשיו על הממלכתיות הישראלית הוא הנכד של הרב הראשי הראשון והבן של הנשיא השישי, העונה לשם הרצוג.
כך שאין זה מקרה שנאומו והמתווה שהציג התקבלו באהדה בידי רוב הישראלים. יריב לוין ושמחה רוטמן מדברים בשם העם ומקדמים שלטון רוב חסר עכבות, אבל הם לא באמת מייצגים את העם ואין להם באמת רוב. ראשי המחאה וראשי האופוזיציה נשבעים אמונים לדמוקרטיה, אבל הם מתעלמים מהרכיב של הדמוקרטיה האומר שיש לכבד את רצון העם. ובניגוד לשועטים אל המהפכה מזה ולחוסמים בגופם מזה, יצחק הרצוג הציג גישה בוגרת של גם וגם. של קשב. של ניסיון למצוא את דרך המלך שתרחיק אותנו מהתהום שכאן ומהתהום שמכאן.
לכאורה, הימים שאחרי נאום הנשיא היו ימים טובים. אחרי שהופתעו מעוצמתה של המחאה, מוביליה ותומכיה של המהפכה המשטרית הבינו שעליהם לצעוד צעד אחד לאחור. לכן לוין־רוטמן הציעו משא ומתן מיידי ללא תנאים מוקדמים. לכן הם גם דחו במעט את ההצבעה על כמה וכמה הצעות חוק מלהיטות יצרים. לכן קבוצות מרשימות של רבנים קראו להגיע להסכמה רחבה. רבים וטובים עלו לבית הנשיא עם שלל רעיונות פשרה. במקביל, חלק ממנהיגי האופוזיציה הכירו בכך שיש צורך ברפורמה משפטית, ושאי אפשר להתעלם עוד מהפגמים ומהכשלים של שלטון החוק. בשיחות סגורות הם אפילו הודו בכך שהממשלה קיבלה מנדט מהציבור לחולל שינוי.
אבל מתחת לפני השטח הקיצוניות המשיכה לשלוט. שר המשפטים ויושב ראש ועדת החוקה הבהירו כי בשום פנים ואופן לא ידחו את ההצבעה בקריאה הראשונה כדי לאפשר הידברות. הם גם המשיכו לעמוד על כך שבוועדה לבחירת שופטים יהיה רוב מובהק ומובטח לשלטון. ומן העבר השני, היועצת המשפטית לממשלה אסרה על נתניהו לקדם את הפשרה שהמדינה כל כך זקוקה לה. ואילו בית המשפט העליון קיבל את ההחלטה השערורייתית הפותחת פתח לדיון הבלתי לגיטימי בעליל ברעיון העוועים של הנבצרות.
כך שכאשר השבוע התקרב לסיומו היה ברור שהנשיא הרצוג מתקשה למצוא פרשנים רציניים אשר יאפשרו לו לגבש פתרון מוסכם למשבר. המהפכנים רואים לנגד עיניהם אך ורק את המהפכה ואינם מוכנים לוותר על ההזדמנות ההיסטורית לשנות סדרי עולם וסדרי משטר ולבצע בישראל ניתוח מסוכן של שינוי זהות. השוללים את המהפכה שואבים עידוד מהמופע של מאות אלפים ברחובות ומאמינים שיצליחו לחסום את הרכבת הדוהרת בלי לוותר או להתפשר. החסידים של לוין־רוטמן שיכורי כוח בשל הניצחון בבחירות והמתנגדים מבושמים קלות ושוגים באשליות בשל עוצמתן המדהימה של ההפגנות.
התוצאה מדאיגה. מדאיגה מאוד. אם לא תימצא פשרה במהלך סוף השבוע או בראשית השבוע הבא, הצעת חוק יסוד השפיטה תעבור בקריאה ראשונה. מיד אחר כך יוגשו עתירות לבג"ץ שעלולות לגרום לו לפסול את החלטת הכנסת. ישראל תיקלע למשבר חוקתי חסר תקדים. ההפגנות יחריפו מאוד, ואולי אף ייתקלו בהפגנות נגד. קיים חשש אמיתי שנמצא את עצמנו בשיתוק מדינתי מכותר בסופה של אש.
לכן כל יום קובע וכל שעה מכריעה. על כל פטריוט ישראלי שעיניו בראשו להתייצב לצד הנשיא. על כל מי שיש לו השפעה כלשהי ללחוץ על ראש הממשלה ועל ראשי האופוזיציה. מתווה הרצוג הוא הדרך היחידה למנוע התלקחות נוראה שתחרוך את עמודי היסוד של המדינה.