סוכות תשפ"ד – יום הכיפורים של הימין החרדי

התגובה הראשונית של ראשי המחאה על מעשי הזוועה הייתה נוראה, והתגובה המאוחרת רפה. כתוצאה מכך נגרם נזק מוסרי ופוליטי חמור לתנועה שהיא ביסודה ציונית, חיונית וראויה. כמה מאות קיצונים חמומי מוח פגעו אנושות בכמה מאות אלפים המייצגים מיליונים.

אבל חול המועד סוכות תשפ"ד היה יום הכיפורים של הימין החרדי. הראשון לציון הקדיש את שיעור התורה שלו כדי לדבר באופן מבזה על החילונים, וכדי לטעון שאדם האוכל מזון לא כשר "המוח שלו נהיה מטומטם". יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת הגיב על דו"ח מקצועי חמור של ה־OECD באמירה המבזה גויים. סגן יושב ראש הכנסת, שפרסם בחודש שעבר מנשר אנטי־ציוני מחריד, הרהיב עוז לטעון כעת שלחרדים בישראל כלל אין זכויות, ושכל שהם עושים הוא לשלם מיסים. במהלך צעדה אמונית־מסורתית בעיר העתיקה יהודים שומרי מצוות ירקו על נוצרים מאמינים.

הגיעה השעה לומר: עד כאן. גם הרב יצחק יוסף, גם ח"כ משה גפני וגם ח"כ ישראל אייכלר חצו קווים אדומים. היורקים בירושלים המיטו קלון על עם ישראל ועל מדינת ישראל. לא ייתכן ששליח ציבור, אשר את שכרו משלמים כל אזרחי ישראל, יתנשא על רובם ויבוז לאורחות חייהם. זה לא עובר, זה לא יהיה. לא ייתכן שנציג ציבור האחראי על הפיקוח הפרלמנטרי על כלכלת ישראל ידבר באופן המנתק את ישראל מהכלכלה העולמית ומהעולם המערבי. זה לא עובר, זה לא יהיה.

לא יעלה על הדעת שנציג ציבור שהממשלה נסמכת על קולו יהיה תועמלן אנטי־ציוני קיצוני, אשר תוקף בפראות את התנועה הלאומית של העם היהודי. זה לא עובר, זה לא יהיה. לא יעלה על הדעת שבבירת ישראל ירושלים יהודים ינהגו במי שאינם יהודים כפי שהאחרונים נהגו ביהודים באירופה האנטישמית. זה לא עובר, זה לא יהיה.

לסוכות השחור של הימין החרדי יש גם משמעות פוליטית: הקואליציה ההומוגנית לכאורה היא קואליציה בלתי הומוגנית בעליל. לא היו 64, אין 64 ולא יהיו 64. מדוע? כי לציונות הלאומית־מסורתית של הליכוד ולציונות הדתית־מודרנית של יוצאי המפד"ל אין רוב בעם ישראל ואין רוב בכנסת ישראל. השלטון הנוכחי שלהן הוא שלטון לכאורה, שתלוי בקבוצות קיצון השוללות מן היסוד את המורשת של זאב ז'בוטינסקי ואת המורשת של הרב יצחק יעקב ריינס והרב אברהם יצחק הכהן קוק. אין מכנה משותף אמיתי לבן ירוחם המחרף את נפשו למען המדינה הציונית בגולני, ולח"כ אייכלר שמתעב את המדינה הציונית. אין מכנה משותף אמיתי למדען דתי המקדם קִדמה באוניברסיטת בר־אילן ולשונא קִדמה כרב יצחק יוסף. תהום פעורה בין ההרצליאניות שבנימין נתניהו מדבר בשמה ובין האנטי־הרצליאניות המובהקת של חלק מהמפלגות שנתניהו השתית עליהן את שלטונו.

כדאי להפנים: התנועה הציונית היא תנועה מודרנית. היא נועדה להחזיר את היהודים אל ההיסטוריה, לשלב אותם במודרנה ולהקים להם בית לאומי שלישי בעת החדשה. אנחנו זוכרים את העבר שלנו, ואנחנו מקדשים את המורשת שלנו – אבל פנינו אל המאה ה־21. לא ניתן להזויים להחזיר אותנו אל המאה ה־11. לא נאפשר לריאקציה להחזיר אותנו לגטו. לא נמיר את האור בחשכה.

בעתיד הקרוב הימין המתון, השקול והמודרני יהיה חייב לקבל החלטה קשה: אם יחוקק את חוק ההשתמטות, לא תהיה לו תקומה. אם ימשיך לרמוס את לימודי הליבה, הוא יהיה אחראי לאסון נורא. אם ימשיך לדבוק בברית עם עויני הקִדמה, הוא ימצא את עצמו בצד הלא נכון של ההיסטוריה ובשולי הישראליות. מה שהתלות בחברי כנסת אנטי־ציוניים עשתה לממשלה הקודמת, התלות בחברי הכנסת אנטי־ציונים תעשה גם לממשלה הנוכחית. אם יש ציונים בירושלים, עליהם להתעשת ולגלות את פניהם מיד. את הממשלה הקיצונית השבויה בידי בקנאים יש להחליף בממשלת אחדות ציונית.