קבוצה רדיקלית קטנה ובעלת השפעה התחילה לטפטף רעל אל תוך המחאה

הנגע הראשון היה הנגע ההונגרי. בשנים האחרונות יותר ויותר קבוצות קיצוניות בימין הישראלי התאהבו בארץ הדנובה. הן נשאו עיניים אל ויקטור אורבן ואל הדמוקרטיה הלא ליברלית שלו. הן התפעלו מהשתלטותו על הרשות השופטת ועל התקשורת. הן למדו כיצד דיכא את האופוזיציה והכניע מיעוטים והרחיק מהגרים. לכן, כאשר הימין זכה ב־64 מנדטים, קבוצות הקיצון החליטו להפוך את ירושלים לבודפשט. בתוך זמן קצר הן ניסו לחולל כאן מהפכה משטרית וזהותית.

הרעיון של ההונגרים־הישראלים היה פשוט. החרדים לא ישרתו בצבא – אבל הטייסים החילונים יגנו עליהם. הלאומנים יתגרו באומות העולם – אבל ההייטק ימשיך לממן אותם. הרוב (הזעיר) ידרוס את המיעוט (הענק) אבל ידרוש ממנו להישאר נאמן למדינה. בית המשפט יסורס, התקשורת תושתק והומופוב מוצהר יחנך את ילדינו. ירושלים הפוליטית תתקדם במהירות לעבר המאה ה־15 אבל תל־אביב היצרנית תוודא שהיא נהנית מכל המנעמים של המאה ה־21. גם ננפץ את כל ערכי הציונות הליברלית וגם נצפה לכך שהיא תמשיך לתחזק את אלה שדורסים אותה ורומסים אותה ומציבים צלם בהיכלה.

הנגע השני היה הנגע המצרי. בראשית 2023 המאבק של ישראל הדמוקרטית נגד המהפכה ההונגרית היה ערכי ומרשים. תנועת המחאה הייתה ציונית רחבה, מתונה ופטריוטית. היא נשאה את דגל הלאום בגאווה. היא שרה את המנון הלאום בהתרגשות. היא חיברה מיליוני ישראלים מחדש אל ערכי היסוד של מגילת העצמאות. צינים רבים הפכו לציונים מסורים המאמינים בעמם ובמולדתם.

אבל בחודשים האחרונים קבוצה רדיקלית קטנה בעלת השפעה גדולה התחילה לטפטף רעל אל תוך המחאה. בלי שיודו בכך, המודל של הרדיקלים הבכירים היה מודל מצרי. מבחינתם, ממשלה ישראלית הנשלטת בפועל בידי האחים היהודים כמוה כממשלה מצרית הנשלטת בידי האחים המוסלמים. אף שנבחרה באופן דמוקרטי היא לא לגיטימית. אף שהיא מייצגת את רוב הישראלים היא אינה רציונלית. לכן יש להפילה בכוח הזרוע. לא רק להפגין אלא לחולל כאוס. לא רק למחות אלא לשתק את החיים הכלכליים. ואז – כשיהיה ברור בידי מי הכוח האמיתי – לחולל את הפיכת הנגד. למצוא את הא־סיסי אשר ישליך את המורסי לכלא וישחרר את הרפובליקה החילונית מהדיבוק הדתי־לאומני שאחז בה.

מה שהתרחש בארץ בתשעת הימים הראשונים של אב הוא התגוששות חזיתית בין הנגע ההונגרי לנגע המצרי. חסידיו המקומיים של אורבן אמרו: לא לפחד כלל. גם כשהתהום פעורה תחת הרגלים חייבים לצעוד קדימה. לרוץ קדימה. להתעלם מחצי עם ולהתעלם מהעולם ולממש את החזון המשיחי גם במחיר של ריסוק לאומי. תלמידיו המקומיים של א־סיסי אמרו שהמטרה מקדשת את האמצעים. המאבק למען הדמוקרטיה מצדיק כל מעשה אנטי־דמוקרטי. ההגנה על החברה החופשית מצדיקה מהלך צבאי כוחני. מכיוון שאנחנו נלחמים ברוע המוחלט אנחנו הטוב המוחלט, שזכותו לחצות כל גבול ולפרק הכול.

להתנגשות העזה בין בודפשט לקהיר תהיה תוצאה שלישית: ביירות. להונגרים־הישראלים אין די כוח לעשות כאן את שאורבן עשה על גדות הדנובה. חמורו של משיח לא מוכן להיות חמור, והם לא יכולים לנצח. אבל אם במקרה הם ינצחו זה יהיה ניצחון פירוס. ישראל תהיה מדינת עולם שלישי. המתייוונים לכאורה יעזבו והקנאים יוכלו לנהל את השקיעה. המדינה היהודית תהפוך לחשוכה, עלובה ובלתי מתפקדת.

אבל גם למצרים הישראלים אין כוח לעשות כאן את שא־סיסי עשה על גדות הנילוס. הם לא יכולים לנצח. אין להם צבא שיחולל כאן הפיכה צבאית. אין להם רוב בציבור שיעניק להם מהפך פוליטי לגיטימי. הכוחנות שלהם – שאינה מודעת לכוחונותה – גורמת ליותר ויותר ישראלים להפנות להם גב.

כך שהיעד ברור: לבנון. אוהבי הונגריה לא יעצבו כאן הונגריה אבל יבריחו את המארונים הישראלים אל מעבר לים. חסידי א־סיסי לא יכוננו כאן משטר אבסולוטי נאור אלא יקוממו עליהם את העם. וכשהקנאים יכו ברדיקלים והרדיקלים יכו בקנאים – ישראל תימס. כמו השכנה מצפון היא תהפוך למדינת נפל. זה העתיד, חברות וחברים. אם לא נתעורר עכשיו – אבל ממש עכשיו – ירושלים תהיה לביירות.