שחקן השחמט מטהרן

יוהרה ישראלית אפשרה לי להפוך את הרפובליקה האסלאמית של איראן למעצמת סף גרעינית

אומר האיראני: היו לי שני עשורים סבבה. בראשית המאה ה־21 היה ממש מסוכן. ארצות הברית הייתה מעצמת־על כול יכולה. אחרי הפיגוע במגדלי התאומים היא הייתה נחושה לעשות סדר במזרח התיכון. היה חשש אמיתי שיהיה מי שיבין את התוכנית השטנית שלי ויבלום אותי. אבל במקום לתקוף אותי, ג'ורג' בוש תקף את סדאם חוסיין. וושינגטון ממש שיחקה לידי, פירקה את המעצמה הסונית היחידה שחסמה אותי, ואפשרה לי לפרוס כנפיים. וכשהגיע האביב הערבי ב־2011 וושינגטון שוב טעתה ואני קיבלתי הזדמנות נוספת. איוולת אמריקנית אפשרה לי להקים מחדש את האימפריה הפרסית. בתוך שנים ספורות הצלחתי לשעבד מיליוני ערבים, להשתלט על כמה וכמה מדינות ערביות, ולהיות לאדון של צנעא, בגדד, דמשק וביירות.

אומר האיראני: היה לי עשור אש. לפני 12 שנים היה ממש מסוכן. לישראל היה אז מנהיג רציני, בנימין נתניהו, ושר ביטחון חכם, אהוד ברק. יחד הם ניהלו נגדי מדיניות מתוחכמת אשר כמעט עצרה את תוכנית הגרעין השיעית. אבל הישראלים איבדו את זה: הם הפסיקו להיות ממוקדים וערניים והתכנסו לתוך עצמם. שעטתי אל הפצצה הנכספת, והם סיפרו לעצמם על פיצוצים מסתוריים בנתנז שיעצרו אותי. הם חיסלו מדענים ומהנדסים, ואני נשכתי שפתיים. הם גנבו ארכיונים ואני פיתחתי סרכזות משוכללות. הם התרברבו ואני עבדתי. הם השתחצנו ואני העשרתי. יוהרה ישראלית אפשרה לי להפוך את הרפובליקה האסלאמית של איראן למעצמת סף גרעינית.

אומר האיראני: היו לי שנתיים חבל על הזמן. אחרי שבעים שנה שהם ריסנו את עצמם, היהודים שוב השתגעו. חזרה להם המחלה העתיקה של פלגנות הרסנית. לנגד עיניי המשתאות הם ירדו מהפסים, ירו לעצמם ברגל. הימין הישראלי, למשל, הפסיק לראות את הסכנה הגלומה בי ושכנע את עצמו שאין דבר חשוב מעילת הסבירות ומהשנאה לאליטות הישנות, מרדיפת השמאלנים. והמרכז־שמאל? גם הוא הפסיק לראות את האיום הגלום בי ושכנע את עצמו שאין דבר חשוב מ"רק לא ביבי" ומתיעוב ימנים. כך, בזמן שהישראלים שקעו במלחמת שבטים, יכולתי להעצים את חיזבאללה, להכשיר את חמאס, לצייד את החות'ים, לקדם את המיליציות, לעבור מנשק סטטיסטי לנשק מדויק, לכרות ברית אסטרטגית עם רוסיה ולקדם את קשריי סין. כיתרתי את המדינה היהודית בטבעת חנק.

אומר האיראני: היו לי מאתיים ימי חסד. באמת לא ידעתי אם אפשר לסמוך על הג'חש הסוני יחיא סנוואר. הוא גם פעל באופן חפוז ועל דעת עצמו. אבל מה קרה מאז 7 באוקטובר? במחיר של אובדן חלקי של בסיס טרור אחד השגתי עשרה הישגים אסטרטגיים: כ־1,500 ישראלים הרוגים, 133 ישראלים חטופים, 100 אלף ישראלים פליטים בארצם. הגליל העליון נטוש, ישראל נתפסת במערב כבריון מצורע ובעולם הערבי כהלומה וחלשה. ההשקעות באומת הסטארטאפ קורסות, האליטות של תל אביב מדוכדכות, ההנהגה הלאומית בירושלים אובדת עצות והעם היהודי שרוי בטראומה שלא חווה כמותה מאז השואה.

לרגע אחד הייתי מודאג. ב־14 באפריל ביצעתי טעות מכרעת ותקפתי את ישראל ישירות. מתקפת הטילים שכשלה גרמה לכך שגם העולם המערבי וגם העולם הערבי התייצבו לצד ישראל. במשך שבוע לא ישנתי. חששתי שהציונים יזהו את ההזדמנות ויחוללו היפוך־אסטרטגי אשר ידחוק אותי אל הפינה וישיב אותי שנים לאחור. למרבה השמחה, ראש הממשלה המכהן אינו ניחן בתבונה הידועה של בנימין נתניהו ההיסטורי. על כן עד מהרה שבו הדברים למסלולם. אני יכול להמשיך לקדם את התוכנית השטנית שלי באין מפריע.

אומר האיראני: קרב יום, קרב יום. סין ורוסיה חוזרות להיות אימפריות, המערב חלש ונבוך. אני משחק שחמט, והישראלים משחקים דמקה. גם היום הם לא רואים את התמונה הכוללת. פצועים וכואבים הם פועלים כסומא בארובה. על כן הם כנראה יפסעו לתוך המלכודת שהטמנתי להם ברפיח. וכשהם יהיו לכודים ברפיח, המערב יפנה להם עורף – ואז תהיה שעת כושר בצפון.

בשעת הכושר בצפון שוב אפתיע מהמזרח. כל הזירות יתלכדו, כל החזיתות יבערו. לא יום ולא לילה, לא לילה ולא יום.