כדי לשקם את ישראל, לאתחל אותה ולחזקה חייבים לעשות מעשה
אחרי כל השערוריות שחווינו מאז 7 באוקטובר 2023, שערוריית פרס ישראל היא לכאורה קטנה. עוד מעשה קטן של נוכלות פוליטית, עוד מעשה עלוב של ביזוי הממלכתיות, עוד שבירה של נורמות יסוד של תרבות, הגינות ואנושיות. ראש ממשלה שכל שחשוב לו בזמן מלחמה הוא מעמדו האישי; שר חינוך חסר עמוד שדרה המתרפס בפני השררה; ממשלה שגם בעת חירום מחללת את יום העצמאות ומערערת את כל מה שהפך את ישראל למעצמה: איכות, ערכיות, מצוינות והשכלה. ובקיצור – ביזיון, ביזיון ועוד פעם ביזיון.
אחרי כל השערוריות שחווינו מאז 7 באוקטובר 2023, השערורייה של תגובת הליכוד לדו"ח ועדת החקירה בעניין אסון מירון היא לכאורה קטנה. עוד הצהרה שלטונית נבזית שלא לוקחת אחריות, לא מביעה צער ולא מפגינה חמלה; עוד הודעה לעיתונות שמפלגת ומסכסכת ומציבה את הפוליטיקה מעל לכול; עוד מפגן שומט לסתות של אנוכיות, אטימות והתנשאות. מעשה בלתי ראוי בעליל של חצר מלוכנית שהתנתקה מהמדינה והתנתקה מהעם ושקעה עד צוואר בתרבות אחשוורוש. ביזיון, ביזיון ושוב ביזיון.
אבל שתי השערוריות האחרונות שהממשלה המכהנת זיכתה אותנו בהן אינן באמת קטנות. מה שמעשה פרס ישראל ומעשה הר מירון מעידים עליו הוא שכמו משפחת בורבון גם משפחת נתניהו לא למדה דבר ולא שכחה דבר. הדם הרב שנשפך בשבת השחורה עבר לידה, האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה לא נגע בה. לא עולה בדעתה – באמת לא עולה בדעתה – שהיא נושאת באחריות כלשהי לפוגרום שהתרחש במשמרת שלה. אין בה יכולת לחוש תחושות אנושיות בסיסיות של אחריות, אמפתיה ואשמה. לכן היא לא מתכוונת לעשות שום חשבון נפש ושום בדק בית, ולכן היא לא תשפץ, לא תרפא ולא תתקן. מבחינתה מה שהיה הוא שיהיה: נרקיסיזם, נרקיסיזם, נרקיסיזם. כל האמצעים יוכשרו כדי להנציח את שלטונה. כל ישראלי הגון ייצלב וכל ערך ישראלי יושמד כדי שהיא תשכון לבטח בארמונה. כל הנורמות יושחתו וכל המוסדות ייהרסו כדי שמלכות נתניהו תיכון לעד.
הגיעו מים עד נפש. כך אי אפשר עוד. אין סיכוי שננצח במלחמה נגד חמאס כשהשלטון רקוב מן היסוד. אין סיכוי שנכה את חיזבאללה כשהממשלה הזויה ומנותקת מהמציאות ומהעם. אין סיכוי שנעמוד מול איראן כשראש הממשלה עסוק אך ורק בעצמו ובענייניו האישיים. כדי לשקם את ישראל, לאתחל אותה ולחזקה חייבים לעשות מעשה. חובה להתקומם נגד בית מלוכה מושחת ומשחית שמקעקע את יסודות הרפובליקה הישראלית.
אתמול אחר הצהריים נפל דבר. בכיכר אגרנט בירושלים הוצבו אוהלי המילואימניקים של "תיקון 2024". סוף־סוף מחאה נכונה, סוף־סוף תנועה אזרחית שאינה שמאל בתחפושת ואיננה ימין בתחפושת אלא ציונות צרופה. סוף־סוף מרי שאיננו רק ביבי ואינו רק לא ביבי אלא כחול־לבן. התארגנות כלל־ישראלית, אותנטית וטהורת כוונות שאומרת: עד כאן. לא נשכח את 7 באוקטובר, לא נצעד בעיניים פקוחות לקראת עוד 7 באוקטובר, נלמד את מה שהוביל אותנו ל־7 באוקטובר, נפיק לקחים, נשנה דרך ונבנה מחדש.
תנועת "תיקון 2024" מציבה שש דרישות צודקות וחיוניות: לקיחת אחריות, מועד מוסכם לבחירות, ממשלת אחדות עד הבחירות, ממשלה ציונית אחרי הבחירות, ועדת חקירה ממלכתית ושינוי התרבות הפוליטית מן היסוד. סביב שש הדרישות האלה 70 אחוז מהישראלים יכולים להתאחד. סביב שש הדרישות האלה הרוב הציוני יכול להתגבש ולהתלכד. מימושן יסלול את הדרך להחלפתה של התרבות הרעה שהשתלטה על ביתנו וכמעט הביאה לחורבן.
הקבוצה שמובילה את "תיקון 2024" מעוררת השראה. חברים בה גברים ונשים, שריונרים וחי"רניקים, דתיים וחילונים. יש בה תושבי עפרה ורמת־השרון, איתמר ושריגים, אפרת ותל־אביב. היא מכנסת בתוכה אנשי שמאל, מרכז וימין, שסביבם מאות פטריוטים בני כל השבטים הנחושים להציל את ישראל. אלה הם ה"מוטי אשכנזים" של אחרי מלחמת יום הכיפורים השנייה. רק אם רבבות ומאות אלפים יעלו לירושלים, יצטרפו אליהם וילכו בדרכם, נוכל לפתוח דף חדש ולכתוב פרק חדש. הגיעה שעת תיקון.